צרו קשר

  • Facebook
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לליאור סגל פרסום אסטרטגי 2019

חיפוש
  • ליאור סגל - קופירייטר

#005

רועי ראה לאחרונה איזה סרט דוקו על היטלר בנטפליקס, ואלינור, הבחורה המיוחדת מצפת, שהכיר ושעליה הריץ סרטונים על משפחה, טסה להודו עם "ידידים" לחצי שנה, וכולה חמש בערב ויש פאקינג חושך בחוץ, וכל הדברים האלה עוטים לו שמיכה של אופל על התודעה. אז הוא שם את מכתב ההתפטרות על השולחן של הבוס - ויצא, בטריקת דלת, כמובן, מהמשרד. באבחה אחת זה הפריח את האופל מהתודעה שלו. למחרת, לקראת שלוש בצהריים, שעתיים אחרי שקם, תחושת הפאקינג אופל חזרה. נחרד מהתפטרותו, נזכר בנאציזם, ונזכר שהלב שלו שבור מהבחורה. החושך משמש ובא, ותחושת האופל גברה. אז הוא יצא החוצה, אבל לא מצא משהו מספיק מכובד לטרוק לו את הדלת ולצאת. האופל החל לכסות עוד ועוד שטחים במחשבותיו, ואו אז, מבין למחשכים, נזכר - זה היה בהיותו בן שמונה, וכלב מפחיד נכנס בינו לבין הדלת של הבית, הכלב הגדול והלא צפוי של השכנים שהיה מבחינתו סוג של אופל. הוא זוכר באותה העת, בהיותו בן שמונה, שאמר לעצמו - מתישהו זה יעבור. ייקח כמה שייקח, אבל נגיד עוד שנה - בטוח כבר אהייה אחרי זה. כי הסיטואציה הרי חייבת להסתיים איכשהו, מתישהו ואיכשהו הכלב הזה לא יהיה כאן, וכל מה שנותר לי הוא רק לראות איך בדיוק.

0 צפיות